כל עצמאי מכיר את זה שבסוף שנה לא ברור לו איך ההוצאות שהעביר לרו"ח קשורות למה שכתוב בדו"ח שרוה"ח שלו מוציא, ולאן נעלמו חלק מההוצאות.
ולמה זה קורה בכלל ?
כי כעצמאים אנחנו לא תמיד מבינים אלו הוצאות נכון לנו לשמור ולהגיש לרו"ח ואלו לא,
ואלו רגישויות חלק מההוצאות שלנו עלולות לעורר ברשות המסים,
ואותם - לפקוח עיניים לגבינו או לגבי העסק שלנו...
ואז -
או שאנחנו שומרים הכל ובטוחים שרוה"ח יכיר בכל ההוצאות (גם המתנה לחתונה של דודה יפה),
או שאנחנו בקושי שומרים הוצאות להעברה לרו"ח כי "גם ככה במה זה יעזור לי ואין לי כוח לזה" ומפסידים בזה הרבה מאוד כסף סתם בתשלום מס.
אז מה אפשר וכדאי לעשות?
קודם כל להבין מה מותר ומה לא - הנה כמה טיפים חשובים (וכמה דוגמאות לחשבוניות שיכולות להקפיץ בקלות את רשות המסים, הוספנו כמה תמונות קשות בסוף הפוסט) :
הוצאות בתי קפה ומסעדות
רבים מהעצמאים מניחים (בצדק רב) שבגלל שהפגישות העסקיות הן בבתי קפה ואין לי משרד, מס הכנסה יכיר לי את ההוצאה כהוצאה מוכרת.
אז לא.
רשות המיסים (ובעקבותיה, נכון להיום, בתי המשפט) מאוד ברורה בנושא - בתי קפה ומסעדות לא יוכרו כהוצאה למרות הצורך הברור למי שאין משרד קבוע.
ספקנים ? עדיין חושבים שהצדק איתכם (עם כולנו..) ? רק רשמו "רשות המסים בתי קפה" בגוגל, ותבינו לבד...
הוצאות כיבוד ואירוח
"בוא נכניס גם את הקניות של הסופר, זה בטוח יכול להיחשב הוצאה מוכרת" אמר פעם עצמאי שחשב שהוא חכם
הוצאות אירוח והוצאות כיבוד סבירות לגובה ההכנסה מוכרות רק ב-80%, והמע"מ אינו מוכר כלל במקרה זה.
כלומר אפשרי להכניס בצורה הגיונית - אם העסק שלכם מכניס 30,000 ש"ח בשנה, הוצאות של 3,000 ש"ח על כיבוד לא הגיוניות…
רכב
כלל ההוצאות של רכב הכוללות ביטוח, תיקונים וטיפולים, דלק, חנייה ועוד מוכרות בגובה 45% בלבד.
המע"מ מוכר רק בגובה 2/3 בגין ההוצאות השוטפות.
ברכישת רכב פרטי, בשכירות או בליסינג, המע"מ אינו מוכר כלל!
דוגמא מספרית לשם ההבנה -
מילאתי דלק בסכום של 234 ₪, כלומר 200 שקלים ועוד 34 שקלים מע"מ :
רק 22 שקלים יקוזזו למע"מ (2/3 מ-34 ₪),
ו-95 שקלים ירשמו כהוצאה (45% מ-212 השקלים הנותרים).
כל השאר נחשב עפ"י מס הכנסה כ"הוצאה פרטית".
ביגוד
הוצאות בגין ביגוד מוכרות לצרכי מס באופן חלקי.
"ביגוד יומיומי" אינו מוכר כלל למס, גם אם לדעתכם הייצוגיות היא היא המפתח ליצירת ההכנסה אצלכם,
בעוד בגדי עבודה או בגדים עם לוגו העסק מוכרים לצרכי מס.
חשוב להבהיר - בגדי עבודה הם חליפות במקרים של עו"ד שצריכים להופיע בבית משפט, נעלי עבודה לשיפוצניק, או לדוגמא סרבל לאינסטלטור.
מה שעלול להיקלע לפרשנות אם הלבוש עסקי או לא - כנראה שלא יוכר גם על ידי מס הכנסה.
רוב הסיכויים שקניית חליפה באלפי שקלים כי יש לי "הרבה פגישות עם לקוחות חשובים" או בגדי ספורט כי אני "גם מאמן כושר אישי" כנראה לא תהיה מוכרת על ידי רשויות המס.
טיפוח וספורט
זו אחת מהטענות של רשות המסים.
בהמשך לבגדים המיוחדים שלי, חלק מבקשים שגם ההרשמה למכון הכושר, מעצב שיער וכל הקרמים שהם קונים יוכרו - כי הם "חייבים להראות טוב. המראה שלי הוא העסק שלי", "אני הפנים של העסק" וכו'.
אז זהו, שזה הרבה פחות מתקבל ממה שהיינו רוצים.
ואולי ספא להירגע מהמתחים, וניתוחים קוסמטיים כאלו או אחרים..
לכן רשות המסים שמה פה, נכון לכרגע, גבול ברור ושאינו משתמע (קפה לא מכירים לנו, אז את זה ?..),
ועליו מוכנה להגיע עד לבית משפט אם נתעקש.
מתנות ללקוחות וספקים
יאללה בוא נכניס את המתנה שקנינו לדודה מרים גם להוצאות!
רשות המסים הגדירה רף - מתנות עד לגובה של 180 ₪ לשנה לכל ספק או לקוח מוכרות לצרכי מס.
שום פרשנות מתחכמת מעבר לזה. בכל מתנה ללקוח או לספק, חובה לציין את שם הלקוח או הספק על החשבונית!
השקעות או רכישת ציוד
רכישת ציוד לעסק או השקעות שונות אינן נרשמות כהוצאה שוטפת בעסק ומוכרת לצרכי מס על פני מספר שנים.
לדוגמא, רכב נרשם כ-15% מעלותו כל שנה, מחשב נרשם כ-33% מעלותו כל שנה. חלקכם בטח שמעתם את הביטוי הזה פעם ולא הבנתם מהו - פחת.
זהו למעשה קיזוז ההוצאה, אבל נפרס על כמה שנים. חשוב לציין - הפחת נקבע עפ"י קריטריונים של מס הכנסה ואין פה שיקול דעת. לדוגמא, רכשתי רכב בסכום של 100,000 ₪ כולל מע"מ.
המע"מ אינו מוכר כלל,
ורק 45% מ-15,000 ₪ (15% לשנה) ירשמו כהוצאה כל שנה.
אם רכשתי מחשב ב-3,510 ₪ - 510 ₪ יקוזזו באופן מלא כמע"מ,
וה-3,000 ₪ הנותרים ירשמו כ-1,000 ₪ הוצאה בכל שנה במשך 3 שנים לאחר הרכישה.
נסיעות לחו"ל
כשאנחנו נוסעים לחו"ל, ומשלבים בזה נסיעה עסקית,
יש דגשים רבים וחשובים כדי שנוכל להגיש את הוצאות הנסיעה כהוצאה מוכרת למס הכנסה.
דוגמאות להוצאות שלא יעברו את מס הכנסה (גם אם אתם משוכנעים שההופעה שלכם היא היא המפתח שלכם להכנסה) :
